מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי מציג את המדיניות להפעלת שירותים פסיכולוגיים חינוכיים. מפורטים בו: תפיסת העבודה המקצועית של השירות הפסיכולוגי-חינוכי על עקרונות היסוד שלו, המפתח להקצאת שירותים פסיכולוגיים-חינוכיים ואופני ההקצאה. יישום המתווה חל על מנהלי השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים בעבודתם עם מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות.

תפיסה הוליסטית

ליווי ההתפתחות

השירות הפסיכולוגי עומד לרשות המשפחה ומסגרות החינוך על בסיס רציף. יש ביכולתו לשמש גורם מלווה בתהליכי הגדילה, בהתאם לצרכים המשתנים במהלך ההתפתחות. מודדות בשגרה, במצבי לחץ ובחירום. במערכת החינוך יש בהם משום תרומה להפחתה של נשירה ולקידום תלמידים בעלי קשיים בלמידה ובעלי התנהגויות סיכון.

עבודת השפ"ח מתבצעת על פני כמה רצפים המייצגים את העבודה המקצועית הרצויה:

​

א. רצף התפתחותי

ביסודה של הפסיכולוגיה החינוכית מונחת התפיסה ההתפתחותית הרצופה מהלידה ועד ההתבגרות תוך חקירה והבנה של התהליכים המתרחשים במהלך הגדילה ושאיפה לאפשר ליווי מקצועי של ההתפתחות לילד, להוריו, למשפחתו ולסביבתו החינוכית.

השירות הפסיכולוגי-חינוכי שואף לספק שירות לגילאי 3–18 ובחינוך המיוחד לגילאי 3–21. עם זאת, בשלב זה ניתן שירות במרבית הרשויות לגילאי 5–15, ובחינוך המיוחד לגילאי 3–21. הקצאת שירותים פסיכולוגיים בגיל הרך חשובה מאוד, לנוכח הערך המניעתי הרב המצוי בהתערבות מוקדמת גיל. בקצהו השני של הרצף הגילאי נמצאים תלמידי התיכון. תקופת חיים זו מאופיינת באתגרים התפתחותיים ובהיבטים סיכוניים רבים, ולכן יש ערך מוסף להקצאת שירות פסיכולוגי בהתאם.

​

ב. רצף אוכלוסיות

השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים מעניקים שירות פסיכולוגי למסגרות החינוך ולמסגרות בקהילה התומכות במערכות החינוך. לבה של תפיסת השירות הוא הקצאתו לילד, אם ישירות ואם בעקיפין. במסגרת התפיסה משולבות זו בזו הראייה הכוללנית והמערכתית יחד עם ראייה פרטנית של הילד ומשפחתו.

עבודת השירות הפסיכולוגי-חינוכי מיועדת לאוכלוסיות הבאות במערכת החינוך: תלמידים, צוותים חינוכיים וייעוציים, הורים ומשפחות וגורמים רב-מקצועיים התומכים במסגרות החינוך. חשיבות מיוחדת ניתנת לעבודה עם אוכלוסיות ילדים בעלות צרכים מיוחדים וילדים בסיכון כדי לאפשר שוויון הזדמנויות וקידום מרבי, וזאת תוך ראיית המערכת כולה, על כל תלמידיה וצוותיה.

כדי להשיג מטרה זו מתקיים שיתוף פעולה עם הגורמים השונים הפועלים בקהילה: מרכזי הגיל הרך, השירותים החברתיים, המתי"א, המרפאות לבריאות הנפש, המרכזים והמפעילים של תכניות ממשלתיות ועירוניות, קציני הביקור הסדיר, עובדי קידום הנוער ועוד. 

​

ג. רצפי מניעה–התערבות מערכתיים ופרטניים

רצף מניעה-התערבות מייצג את חשיבות האיתור המוקדם של צרכים התפתחותיים, ובכלל זה פגיעוּת לסיכון, צרכים מיוחדים, משברי חיים וכו'. משמעות הרצף בעבודת הפסיכולוג החינוכי היא סיוע לצוותי חינוך באיתור מוקדם ובהתערבות פסיכו-חינוכית מותאמת לצורכי הילד ומערכת החינוך. במקביל הפסיכולוג החינוכי שותף בעיצוב תפיסת המסגרת החינוכית בכל הנוגע לרווחה ולבריאות הנפש של ילדים ובני נוער. רווחתו ובריאות נפשו של התלמיד הם התשתית להתפתחות מיטבית וללמידה על מכלול היבטיה: הקוגניטיביים, הרגשיים, ההתנהגותיים והחברתיים. לגן ולבית הספר תפקיד משמעותי בתהליך זה. התפיסה הקיימת כיום בעולם המערבי היא שלמסגרת החינוכית יש הזדמנות להשפיע על התפתחותם הרגשית והחברתית של ילדים ולהיטיב עמה. מילוי משימה זו יתרום גם לפיתוח יכולות אקדמיות ותפקודים לימודיים.