פסיכולוגיות ופסיכולוגים יקרים שלום,

​

אנחנו נמצאים בסופה של שנת לימודים, מאד שונה מכל מה שהכרנו עד היום. המגיפה העולמית שאנחנו נמצאים בעיצומה ערערה את יסודות חיינו: סדר היום שלנו בעבודה, המפגשים המשפחתיים, המתכונת בה אנחנו מציינים חגים ומועדים ועוד. בעיצומה של המגיפה הגיעו גם אלינו גלי האי הודאות התעסוקתית, כאשר חלקים מאיתנו הוכרזו כ"לא חיוניים", כותרת שנשארה בלב רבים כצלקת.

רבים מאיתנו מכירים חולים, סמוכים לקרובים וידידים ששהו בבידוד וחלקנו אף חווינו זאת על בשרנו ממש.

כאשר חרדה, אי ודאות וחוסר שליטה מלווים אותנו, ניסינו למלא את תפקידנו כפסיכולוגים ולהוות גורם מרגיע וממתן עבור הקהלים עמם אנחנו עובדים. זו הייתה משימה לא פשוטה, במצב של ריחוק, כאשר לעיתים עלתה תחושה שכלי העבודה הבסיסיים שלנו אינם אפשריים עבורנו. המאמץ לסייע היה מתוך עמדה של ענווה ומודעות לכך ש"כולנו באותה סירה", לצד שימוש במיומנויות שלנו כפסיכולוגים ובידע שלנו על נפש האדם במצבי חירום.

בחלק מהמקרים היה קשה מאד להבקיע את חומת הדאגות המיידיות. מערכות החינוך היו עסוקות בהשלטת סדר, בניווט בים ההנחיות ובמאמץ לתפקד מרחוק. במצב שנוצר ובתוך ההתחושה הנתפסת של דחיפות, לא תמיד היה מקום לקול פסיכולוגי, לעיבוד רגשי ולהתבוננות על החוויה. גם אנחנו ניסינו להתמודד עם ההתאמה של תפקידנו למאפייני המצב:  כיצד מגישים עזרה מרחוק? מה עושה פסיכולוג חינוכי כשבית הספר סגור?

במהלך משבר הקורונה התגלתה בתוכנו יכולת מדהימה להתאושש במהירות ולהסתגל למצב החדש. גם כאשר כיחידים חשנו מבולבלים וחסרי אונים, כארגון עשינו התאמה מרשימה למצב בשטח. כל השפ"חים במחוז ( וגם בארץ) התנהלו לפי ההבנה שהצורך האמיתי בתקופה זו הוא בפניה ישירה לציבור: לילדים ולהוריהם. כל שלב בדרך הצריך התייחסות מיוחדת: הסתגלות לשהות המשפחה ביחד בבית, למידה מרחוק,  כניסת בן משפחה לבידוד,  מצב של מחלה או אפילו במקרים נדירים  פרידה מבן משפחה שנפטר מקורונה. הייתה הסתכלות נפרדת על קבוצות גיל שונות ובעיקר על חברות ומגזרים, שדרכי הקשר והתקשורת המתקיימות בהם ייחודיות ומגוונות. לצד זאת, נשמר גם הקשר עם אנשי החינוך, שנדרשו לפעול

ולתפקד, בעוד הם עצמם נמצאים בבית עם בני משפחותיהם, על כל הכרוך בכך.

בתקופה זו הופיע גל מבורך של יצירתיות, ששטף אותנו מכל עבר. השפ"חים הפיקו שפע של חומרים בשירות הציבור וצוותי החינוך: חומרים כתובים, מצגות, סרטונים, קטעי שמע, כתבות, תכנים לטלויזיה ועיתונות מקומית ועוד ועוד. בהמשך הופיעו גם מפגשים עם הורים באמצעות "זום", אשר משכו אליהם קהל רב.

הפסיכולוגיה החינוכית, המזוהה כל כך תמיד עם מערכות החינוך, הרחיבה את זהותה ומהותה. התכנים, האמצעים וקהלי היעד היו שונים באופיים מהרגיל. היקף הפניה לקהל הרחב היה עצום והתעדכן באופן תכוף. המענים היו מהירים, מותאמים לצרכים ומוגשים באופן עדכני וזמין.

עתה אנחנו מסתכלים לאחור, על אותה התנהלות שונה שחווינו ושואלים את עצמנו מה אנחנו יכולים ללמוד מכך  לגבי ההתנהלות בשגרה? מה אפשר לקחת מהצעדים שעשינו בתקופת הקורונה? האם היציאה מהשגרה של המקצוע שלנו נכונה לשעתה בלבד? אני מעדיפה לראות בה צעד, מקרה מבחן, בדרך להתאמה ועדכון של מהותה של הפסיכולוגיה החינוכית.

 

את כל החומרים העלתה בכישרון רב לאתר המחוזי שלנו, שלומית פוגל יעקבי, רכזת המדיה המחוזית. תוכלו להתרשם מכל השפע כאן

​

הקורונה נחשבת ל"ברבור" שחור, מושג שנקבע על ידי החוקר ניקולס טאלב, לתיאור אירוע בקנה מידה עולמי, המגיע במפתיע ומשנה את המציאות, כפי שהיא מוכרת עד אז. ככל שהעולם שמסביבנו הופך להיות יותר מהיר ומשתנה תכופות, כך הוא הופך להיות בלתי צפוי, יש האומרים אף על סף הכאוס. מחקרים רבים בתחום החברתי והכלכלי עוסקים ביכולת של חברות וארגונים לשרוד מציאות זאת ולהוסיף להתקיים.

המחקרים  מצביעים על ארבעה גורמים עיקריים המסייעים להישרדות: הראשון הוא היותו של הארגון בעל חזון, כזה שכל העובדים החברים בו, יודעים להבין ולחבור אליו. השני הוא בהירות- ארגון שבו המסרים עוברים בפשטות, באופן תקשורתי ובהיר, מגיעים לכל קצוות הארגון. השלישי הוא הבנה- כל אחד בארגון מכיר את תפקידו ותרומתו, יודע מהו ה"לשם מה" שעבורו הארגון קיים ולאן הוא חותר להגיע. לגורם האחרון יש שם מוזר: זמישות ( Agility)- שילוב של זמינות וגמישות. כלומר, תגובה מהירה ומותאמת לשינויים. האתגר העומד לפנינו כארגון וכתחום פרופסיונלי הוא לבחון את עצמנו לאור העקרונות האלה ולהכין את עצמנו לאורם, גם לימים של שגרה וגם לימים של חירום.

אחת התובנות המרכזיות שכבר נלמדות היא שיש בקרבנו כוחות יצירתיים מעולים, המסוגלים לייצג את המסרים של הפסיכולוגיה החינוכית באופן עדכני ותקשורתי. את הכוחות האלה אנחנו שואפים למקד בתוכנו, להעמיק את הידע המקצועי שלהם ולהעניק להם כלים להמשך יצירה ופיתוח. לכן אנו קוראים לפסיכולוגים המעוניינים לעסוק ביצוג הפסיכולוגיה החינוכית להצטרף לצוות ייצוג המוקם בימים אלה. מוזמנים לצפות בסרטון מטה.

​

לסיום אני רוצה שוב להודות לכולכם, כל אחת ואחד מכם, על כל המאמצים, על הכוחות, על כל מה שנתתם.

מאחלת לכולנו קיץ בריא ובשורות טובות.

​

אורית כהן